מיתוג אישי וריאליטי
רבים שואלים אותי על הקשר בין טרנד המיתוג האישי לטרנד הריאליטי. הקשר בין השניים הדוק, ולו רק בגלל שהם צמחו במקביל אחד לשני. אולם, לשאול מה קדם למה, זה כמו לשאול אם הביצה הגיעה לפני התרנגולת, או להיפך.
במילים אחרות, ניתן לומר כי הריאליטי נולד חלקו מתוך עקרונות המיתוג האישי, ואילו טרנד המיתוג האישי קיבל את כוחו גם בזכות הפופולאריות העצומה של תוכניות הריאליטי.לאחר שהבהרנו נקודה זו, הבה נבחן יחד את ארבעת הקווים המקבילים בין ה"ריאליטי" ל- Personal Branding – המיתוג האישי.
יחד על סרגל הזמן
אם נפתח לרגע את דפי ההסטוריה, נגלה כי הריאליטי נולד כז'אנר טלוויזיוני ב- 1997 כשהגרסה הראשונה של "האח הגדול" עלתה לאוויר בהולנד. התכנית התקבלה בחשדנות רבה, בעיקר בקרב חוגים שמרניים, שנחרדו מרעיון התוכנית, ששמה לקוח מתוך הספר הבדיוני אפוקליפטי של ג'יימס אורוול "1984".
אולם, את הבאזז העיקרי קיבל ז'אנר הריאליטי בתחילת שנות האלפיים עם שידורן של העונות הראשונות של Survival ו- American Idol – ה"הישרדות" וה"כוכב נולד" של האמריקאים. בשנים האחרונות הריאליטי הפך ל"מיינסטרים" טלוויזיוני כלל עולמי, לראיה – רק בישראל משודרות כיום לפחות שש תוכניות מז'אנר זה במקביל ("לרקוד עם כוכבים", "כוכב נולד", "האח הגדול", מפרץ האהבה", "לרדת בגדול" ו- "היפה והחנון").
כשהמונח Personal Branding ("מיתוג אישי") הוטבע ב- 1997 על ידי גורו השיווק טום פיטרס, ההתייחסות אליו הייתה חשדנית ובעיקר צינית. "זה בסך הכול גימיק", טענו כלפי פיטרס. היום, למעלה מעשור אחרי, המקטרגים אוכלים את הכובע. ההתפתחות של האינטרנט והעידן התחרותי הפכו את הרעיון של אנשים המשווקים כמוצרים ולטבעי, וה"מיתוג האישי" הפך לחלק אינטגראלי מעולם השיווק.
שיווק עצמי בדרך להצלחה
למיתוג האישי יש הרבה עקרונות ותיאוריות, אבל כדי לפשט לכם את המונח, פשוט עצמו את העיניים ודמיינו את עצמכם כמוצר בחלון ראווה. מטרתכם לא רק להיראות אטרקטיביים, אלא גם לשדר שיש לכם ערך מוסף. זה בדיוק מה שקורה בריאליטי.
שימו לב שבריאליטי המשתתפים צריכים לא רק לשרוד את התחרויות ומשימות, אלא גם, ובעיקר לצלוח את האתגרים החברתיים – שהם אולי קשים יותר מכל משימה. כדי לשרוד את הקטע החברתי, מתמודדי הריאליטי חייבים למכור את עצמם. במקרים רבים מדובר בזיוף (מי אמר דן מנו?). אולם ברוב המקרים מי שמזייף, בדרך כלל נופל ומפסיד (אמרנו דן מנו?).
השיווק העצמי של המתמודד מקבל משנה תוקף כי הוא מופנה לא רק כלפי חבריו למשחק, אלא גם כלפי קהל הצופים בבית, שבתוכניות רבות לוקח חלק פעיל – אם זה בהצבעות SMSים ("כוכב נולד"), או אפילו בהשתתפות במשחק עצמו ("מפרץ האהבה"). אחד מהעקרונות של המיתוג האישי הוא אותנטיות. ובדרך כלל, מי שמנצח בריאליטי הוא זה שנאמן לעצמו, דבק בדרכו ואינו מעמיד פנים.
כל אחד יכול להיות מפורסם
גם אתם חושבים שבעולם המודרני אין מקום לביישנים? יש בזה מן האמת. אנחנו נמצאים בעידן תחרותי, שמי שנחבא אל הכלים, סופו של דבר שיישאר מאחור. העיקרון המרכזי במיתוג האישי הוא שכל אחד יכול להתפרסם. נכון שכדי להצליח צריך מזל וטיימינג – אבל כולנו נמצאים בעמדת פתיחה שווה.
אחת מהטענות הפופולאריות כלפי זרם הריאליטי הוא שיש בו מקום רק ליפים ומוצלחים. זה אולי היה נכון פעם, אבל תוכניות כמו "מהפך", "לרדת בגדול" ו- "היפה והחנון" מוכיחים לנו שבריאליטי יש מקום גם ללוזרים וכאלה שלא ניחנו ביופי בולט.
המשותף לכל המתמודדים הוא הרצון שלהם להתפרסם, גם אם החשיפה גובה מהם מחיר יקר כמו ניתוק קשר עם המשפחה (משה מ"הישרדות"), או פגיעה בנורמות התנהגותיות ובמסורת (חלי מ"לרדת בגדול"). המתמודדים למעשה מוכנים להקריב את היקר להם, על מנת להתפרסם ולהיחשף.
גם תהליך המיתוג האישי דורש מאיתנו "להקריב" מעצמנו על מנת להתפרסם. מי שרוצה למתג את עצמו, חייב להסיר מעליו כל מעטה של ביישנות או צניעות – אחרת, המיתוג האישי שלו לא יהיה אפקטיבי.
מתמודדי ריאליטי כמותגים אנושיים
כל אחד מאיתנו הוא מותג אנושי. זאת מעצם העובדה שכל אדם משדר משהו כלפי הסביבה – במודע או שלא במודע, וכך יוצר תפיסות וערכים כלפיו בקרב סביבתו. זה מקבל משנה תוקף כשמדובר בכוכבי ריאליטי.
ראשית, באופן טבעי, תפוצת המיתוג שלהם רחבה בהרבה מזו של אדם רגיל. הם לא רק מופיעים בטלוויזיה בשעות הפריימטיים. כוכבי הריאליטי נהנים מבאזז עצום במהלך התכנית, שמגיע לשיא בשלביה האחרונים. בתקפוה זו הם מופיעים במגזינים, מתארחים בתכוניות אירוח, מוזמנים למסיבות נחשבות ומעוררים דיונים בלתי פוסקטםי באינטרנט. כל אלו מעצימים את המיתוג האישי שלהם ומעניקים לו אימפקט רחב.
לאפקט המיתוג האישי של כוכבי הריאליטי יש להוסיף את הרצון שלהם (ושל מפיקי התוכנית) למתג את עצמם באופן אינדיבידואלי. קחו לדוגמא את "הישרדות" הישראלית. המפיקים בחרו להציג את משה כאנדרדוג של התוכנית ולכן הצמידו לשמו את הטייטל: "מלצר, חולון", שיוצר אצל קהל הצופים ערכים ותפיסות שונים לגמרי מאלה שהיו נוצרים אם היה מוצמד לו למשל הטייטל "ברמן, תל אביב".
משה עצמו, שמח לשתף פעולה עם תגית הלוזר הנצחי. אם תתקשרו לסלולרי שלו והוא לא יהיה זמין, תשמעו את מזכירתו אומרת: "שלום, הגעתם למשה מלצר חולון". המיתוג האישי הזה זה לא רק קידם אותו במשחק (מי תיאר לעצמו שהוא יגיע למקום הרביעי?), אלא גם אחריו. היום הוא סלב מן המניין, הוציא סינגל, מוזמן למסיבות ומשתתף בפרסומות. והכל בגלל מה שהוא משדר: משה הוא האנטי-כוכב, הלוזר ואחד משלנו.
אם משה המלצר מחולון יכול – כל אחד יכול.
קטגוריות:
תגיות:
