לפני מספר ימים התפרסם על כך שלראשונה גוגל ישראל חויבה למסור פרטיו של גולש, שפתח אצלה בלוג. זה לא היה סתם בלוג תמים. אלא בלוג מחתרתי ותוקפני שהשמיץ בגסות את המועמד למועצת שערי תקווה, חיים בלומנפלד.לאחר שקראתי את הידיעה ,מיהרתי כהרגלי להקיש "חיים בלומנפלד" בגוגל. לא הופתעתי לגלות שבמקום הראשון נמצא הבלוג המדובר עם התיאור הלא מחמיא על חיים בלומנפלד. שימו לב לתמונות המסך ולתוצאות המתקבלות בגוגל:

כמו שאתם רואים, הבלוג המדובר עם השם המקורי "לאן נעלמו כספי שערי תקווה", נמצא בגאון במקום הראשון על פי שמו של בלומנפלד. כן, ידוע שהבלוגים של BLOGGER מקודמים טוב בגוגל. התיאור מתחת לתוצאה מסביר על מה מדבר הבלוג: "לכל תומכי הלא יוצלח ששמו חיים בלומנפלד. נגמר לאיש ההוא כל הגימיקים". כשלחצתי על הבלוג, כבר היה מאוחר מדי. ה- IP הוסר מהשרתים.

השופט אורן שוורץ כתב בהחלטתו לחייב את גוגל ישראל למסור את פרטי הגולש:

"עיינתי בתדפיסי הבלוג. הכותב האנונימי לא הסתפק בכתיבת ביקורת ציבורית כי אם תיאר בפרוטרוט, על גבי עשרות עמודים בבלוג, מעשים שנעשו לכאורה, על ידי המבקשים (…) אשר מעלים חשש של ממש לפלילים (…). בפרסומים אלה יש כדי להקים לכאורה את יסודות העבירה הפלילית לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע".

המקרה יכול להמחיש לנו עד כמה קל להכפיש את שמך ובכך להשפיע שלילית על מיתוגך באינטרנט. העובדה שהבלוג הוסר מהרשת, אינה רלוונטית. בוודאי שיש כמה חבר'ה בעיירה המנומנמת, שעמדתם לגבי הבחירה לרשות המועצה הושפעה מהבלוג ורק העצימה בעקבות הרעש התקשורתי שהוא יצר. בעיירה קטנה, בה מספר הבוחרים קטן, מהלך כזה עשוי להכריע מערכת בחירה.

המסקנה היא שקשה מאוד לשלוט על המיתוג השלילי באינטרנט, אך בהחלט אפשר לשפר את המיתוג החיובי. בצורה זאת השפעת המיתוג השלילי קטנה באופן יחסי. אם חיים בלומנפלד היה נעזר בשירות של חברה המתמחה במיתוג אינטרנטי, זו הייתה מקימה לו במהרה בלוג נגדי, מהודר, מעוצב, ממתג ומקודם. שהיה אוכל את הבלוג המחתרתי בלי מלח!